ההיסטוריה של הסביבונים

שחושבים על חנוכה, התמונה הראשונה שעולה לראש היא של נרות דולקים וסביבון צבעוני שמרקד על הרצפה. אבל האם ידעתם שהסביבון הוא אחד הצעצועים העתיקים ביותר בהיסטוריה האנושית?

מבנהו הפשוט, ותנועתו הסיבובית הקסומה, שמצליחה להתגבר בחינניות על כוח הכבידה, הפכו אותו למשחק נפוץ בקרב תרבויות קדומות רבות ברחבי העולם כולו.

מקורם של הסביבונים

החוקר סטיבן גולד הצביע על הפלך, מקדח האש והאובניים, כלים שהייתה להם חשיבות רבה בחיי היומיום של האדם בימי קדם, כעל מקורות אפשריים להתפתחות הסביבון. הפעלתם של שלושת הכלים כרוכה בהקניית תנועה סיבובית לציר, עם משקולת צמודה (במקרה של הפלך והאובניים) או בלעדיה (במקרה של מקדח האש). מסתבר שהסביבון התפתח בתרבויות שונות ומרוחקות ברחבי העולם העתיק במקביל. נראה שההנחה המאוד סבירה, שהוא התפתח מאותם כלים פשוטים שהיו חיוניים לקיום הבסיסי בכל אותן תרבויות, מסבירה עובדה מפתיעה זו. מבנהו של הפלך, ששימש במשך אלפי שנים לטווית חוטי צמר ופשתן, מזכיר מאוד את זה של סביבונים מוכרים רבים. הוא בנוי משני רכיבים עיקריים: ציר, ומשקולת גלילית. הפעלת הפלך מתבצעת על ידי חיבור קצה הציר לסיב של צמר או פשתן והקניית תנועה סיבובית למשקולת. בכך מתאפשר ליפוף סיבי הצמר או הפשתן סביב עצמם וכך הופכים בעצם הסיבים הגולמיים לחוט שניתן לתפור או לסרוג איתו. כמו בסביבון, תפקיד המשקולת הוא לשמר את התנועה הסיבובית.

סביבונים במצרים העתיקה

נראה שמשחק בסביבונים היה פופולרי בקרב המצרים הקדמונים. בקברו המפורסם של תות ענך אמון, שמת בגיל 19, התגלו פריטים רבים, ביניהם סביבון מרשים עשוי מעץ אבוני (ebony) ומשובץ בריבועי קרמיקה ושנהב. ממצא זה מעיד על כך שהקיסר התייחס לסביבון כאל חפץ חשוב, שעל פי אמונתו היה אמור לשמש אותו בחיי העולם הבא. על הסביבון שהתגלה בקברו של תות ענך אמון בשנת 1922, ומוצג במוזאון המצרי בעמק המלכים בלוקסור, בקטלוג המוזאון נכתב:

The spinning top was one of the most beloved toys of Egyptian children in ancient and even modern times

סביבונים ביוון העתיקה

ביוון העתיקה, פעילות עם סביבונים, בעיקר של בנים בוגרים, הייתה חלק מהחינוך הגופני האינטנסיבי שהיה נדבך חשוב בתפיסה החינוכית של תרבות זו. הסביבונים כונו בשמות שונים: Turbe (מערבולת), Konos (חרוט), Bembix (צרעה), Trochos (קונכייה), Strobilos (איצטרובל), Rombos (מעוין). נראה ששמות אלו מתייחסים לצורות, לחומרים ולאופני ההפעלה של הסביבונים, כמו למשל הסביבון האיצטרובלי – פרי (כגון אצטרובל) מיובש, עם מקלון דק שעובר דרכו. או הסביבון החרוטי – חרוט מסיבי שחוט נכרך סביבו ומופעל על ידי הטחה לקרקע תוך משיכת החוט בתנועה חדה (בדומה ל"פורפרה" של ימינו). טכניקת משחק מקובלת הייתה להמשיך את תנועת הסביבון על ידי הצלפה בו בשוט קטן שנוצר במיוחד למטרה זו.,

סביבונים ברומא העתיקה

השימוש בסביבונים בתקופת רומי העתיקה היה בעיקר לשם שעשוע. נראה שבתקופה זו החל השימוש בסביבוני מזל ששימשו במשחקי הימורים, ומשם התפשטו לכל אירופה בתקופות מאוחרות יותר. אמנם לא ידוע על ממצאים פיזיים רבים של סביבונים כאלה, אבל תיאורים שלהם קיימים בכתובים רבים מהתקופה. ממצאים ארכאולוגיים כוללים סביבון אבן רומי מאוקסירינכוס שבמצרים התיכונה מהמאה ה־1–3 לספירה, וסביבון עץ רומי־מצרי מתבאיי (מצרים) מאותה תקופה. סביבון הימורים מן התקופה הרומית המאוחרת, בעל תחתית מעוגלת, נשא על ארבע פאותיו סימונים שונים שציינו את אחת מארבע ההנחיות האפשריות שעלו בגורל המשחק. הוא נחשף בחפירות שנערכו בשנת 1902 בעיר ג'רש שבצפון ירדן, וכיום מוצג במוזאון לארכיאולוגיה באוניברסיטת מינסטר בגרמניה.

סביבון מזל מהתקופה הרומית המאוחרת. התחתית המעוגלת שלו מעידה שכנראה אכן מדובר בסביבון. הסימון על כל אחת מארבע הפאות ציין את אחת מארבע ההנחיות האפשריות שעלו בגורל המשחק. הסביבון נחשף בחפירות שנערכו בשנת 1902 בעיר ג'רש שבצפון ירדן. מוזאון לארכיאולוגיה באוניברסיטת מינסטר, גרמניה.

סביבונים בסין

אם יש מקום בעולם שבו לסביבון היה (ועדיין יש) מקום מרכזי בתרבות ובפולקלור – זוהי סין העתיקה (וגם המודרנית, אם כי במידה פחותה). עד היום מתקיימים במקומות רבים בסין, במועדים קבועים, פסטיבלים שמוקדשים לפעילויות עם סביבונים ולמופעים עם סביבונים. מוכרים מספר סוגים של סביבונים סיניים; שניים מהמפורסמים שבהם הם סביבון ג'יזונג (Jizong) וסביבון ג'ינגו (Jinggu). סביבון ג'יזונג נקרא על שם פטריית הג'יזונג שהוא דומה לה בצורתו. הוא עשוי מעץ ומופעל על ידי משיכה בחוט המלופף על קנהו המוארך. סביבון ג'ינגו עשוי מגוש עץ מסיבי ומופעל גם הוא על ידי משיכה בחוט המלופף על חלקו הגלילי. סרטונים תיעודיים מציגים טכניקות מסורתיות של הכנת סביבונים ופעילויות מסורתיות – פעלולים ותחרויות – עם סביבונים.

סביבונים באירופה

קיים שפע של עדויות על שימוש בסביבונים באירופה מימי הביניים ואילך. שני הסוגים העיקריים שהיו בשימוש היו סביבוני הצלפה (whipping tops) וסביבוני משחק (gaming tops). סביבוני ההצלפה היו עשויים בדרך כלל מעץ ובגודל אגרוף בערך. הם הופעלו על ידי משיכה נמרצת בחוט שהיה מלופף עליהם, והמשיכו להסתובב בעזרת הצלפות בשוט מיוחד. הם דומים בצורתם ובאופן הפעלתם לסביבונים מתקופת יוון העתיקה. ההבדל העיקרי נעוץ בזהות המשחקים: בעוד שביוון העתיקה שימשו הסביבונים בחינוכם של בני המעמד הגבוה, באירופה של ימי הביניים אנו מוצאים עדויות שהמשחק היה נפוץ גם בקרב דלת העם. ציורים מפורסמים, כמו "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל האב, מתארים ילדים משחקים בסביבוני הצלפה.

סביבוני מזל - TEETOTUM

סביבוני מזל, המכונים בדרך כלל טיטטום (TEETOTUM), הגיעו לאירופה מרומי העתיקה. אלו סביבונים קטנים שהופעלו בעזרת אצבעות הידיים ושימשו בעיקר למשחקי מזל והימורים וכשעשוע לילדים. הם בעלי מבנה מצולע – בדרך כלל ריבוע או משושה – ועל כל אחת מדפנותיהם מסומנות ספרות, אותיות או מספר שונה של נקודות. הם שימשו כתחליף לקוביות משחק רגילות. באירופה של המאות ה־16–19 תועדו סביבוני TEETOTUM רבים, בציורים וכתבי יד. לדוגמה: ציור של ילדה האוחזת בסביבון TEETOTUM מתוך "משחקי ילדים" של ברויגל; ציור של ילד עם סביבון TEETOTUM מאת ז'אן בטיסט סימאון שארדן; וציור נוסף מהמאה ה־18 המוצג ב‑Berwick Museum & Art Gallery.

סביבונים במסורת היהודית

במסורת היהודית של העת החדשה, המשחק בסביבונים מזוהה כאחד הסמלים החשובים של חג החנוכה. יחד עם זאת, מסתבר שסביבון החנוכה כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא סמל חדש יחסית במסורת היהודית ארוכת השנים. מאין ומתי הגיע הסביבון למסורת היהודית – ניתן לראות בפירוט במאמר נפרד.

סביבונים בעידן המודרני

העידן המודרני, שהחל באמצע המאה ה־19, הביא איתו פריחה טכנולוגית ושפע של חומרים ואמצעי ייצור שלא היו מוכרים לפני כן. יחד עם השפע הכלכלי ותרבות הפנאי, שאפשרו ליותר ויותר אנשים לעסוק בתחביבים ושעשועים, התפתח גם מגוון עצום של סוגי סביבונים חדשים. להלן כמה מן הידועים שבהם:

סביבון קרוסלה מזמזם

הסביבון המזמזם או סביבון הקרוסלה הומצא על ידי וילהלם סימון (Wilhelm Simon) בשנת 1879. זהו סביבון גדול יחסית, עשוי פח (ובדגמים מודרניים – גם מפלסטיק), המופעל באמצעות ציר מרכזי מפותל. לחיצה על הידית המחוברת לראש הציר גורמת לתנועה הקווית להפוך לתנועה סיבובית של כל גוף הסביבון. פתחים הממוקמים בהיקף הסביבון מאפשרים זרימת אוויר היוצרת צליל זמזום אופייני.

סביבון קפיץ

סביבוני קפיץ הם סביבונים קטנים בעלי מתקן שיגור שבתוכו קפיץ הניתן לדריכה. בעת שחרור הקפיץ, האנרגיה שנצברה בו מועברת לסביבון ומעניקה לו מהירות סיבוב גבוהה. לעיתים הם מצוידים גם בהתקן אלקטרוני שמפיץ אור ומנגינות בזמן הסיבוב.

סביבון מתהפך (Tippe top)

הסביבון המתהפך הומצא על ידי הלן שפרל (Helene Sperl) בשנת 1891. זהו סביבון קטן בעל מבנה כדורי קטום, שמחלקו הקטום יוצא קנה דק לסיבוב בעזרת האצבעות. ייחודו בכך שלאחר ההפעלה הראשונית, הוא מתהפך וממשיך להסתובב על קנהו.

סביבוני זירה (Beyblade)

סביבוני זירה, המוכרים בשם המסחרי Beyblade, משמשים במשחק תחרותי שבו שניים או יותר משתתפים מסובבים את סביבוניהם לתוך זירה מיוחדת. הזירה מגבילה את תנועתם וגורמת להם להתנגש אלה באלה. המטרה היא שסביבונו של המשתתף ימשיך להסתובב זמן רב ככל האפשר, ישבית את תנועת הסביבונים האחרים, יעיף אותם מהזירה או יגרום להם להתפרק. המשחק פותח על ידי חברת המשחקים טקארה (Takara) ויצא לאור בשנת 1999.

סביבון מרחף

סביבון מרחף – כשמו כן הוא – מרחף באוויר ללא מגע עם הקרקע. הדבר מתאפשר בזכות שדה מגנטי חזק שמושרה על ידי מגנט שמותקן מתחת למשטח שמעליו הוא מרחף. בתוך הסביבון עצמו מותקן מגנט. כוח הדחייה שנוצר בין שני המגנטים הוא ששומר את הסביבון מרחף באוויר. מכיוון שהחיכוך היחיד הפועל על הסביבון הוא חיכוך האוויר, הוא יכול להמשיך ולהסתובב במשך דקות ארוכות. הסביבון המרחף הומצא לראשונה על ידי רוי הליגן (Roy Harrigan), והמשחק יצא לאור בשנת 1990.

סביבון רגל

ייחודו של סביבון הרגל הוא בכך שהוא מופעל בעזרת הרגל ולא בעזרת היד, כפי שמופעלים סביבונים בדרך כלל. ייחוד נוסף הוא שמדובר למעשה בערכה של שלושה סביבונים בגדלים שונים, שניתן לצרור אותם זה בתוך זה ולהפעילם בו־זמנית, ולא בסביבון יחיד. הסביבון הומצא על ידי ממציא המשחקים הישראלי דוד הירש (David Hisch) ויצא לאור לראשונה בברזיל בשנת 1989. החל בשנת 1991 הוא משמש בהפעלות קהילתיות ובהפעלות ילדים, בעיקר בתקופת חג החנוכה.