מה לסביבון ולחנוכה
הסיפור המפתיע של איך סביבון הימורים אירופאי הפך לסמל חנוכה האהוב
חג החנוכה נחוג לראשונה בשנת 164 לפנה"ס. לאחר שיהודה המכבי ואנשיו שחררו את ירושלים מידי היוונים, הם חנכו מחדש את המזבח בבית המקדש בכ"ה בכסלו. על פי ספר מקבים א, הוחלט לחגוג את חנוכת המזבח במשך שמונה ימים בכל שנה. ביחד עם החנוכייה, פח השמן, הסופגנייה והלביבה, הסביבון הוא כיום אחד מהבולטים שבסמלי החג. לא רבים יודעים שהסביבון אומץ למסורת היהודית מתרבות אחרת, בתקופה שקרובה לאין שיעור לתקופתנו מאשר לתקופת המכבים. מתי והיכן זה קרה? בשורות הבאות.
סביבון מסוג T-totum
משחק בסביבונים היה נהוג בתרבויות שונות בעולם מזה אלפי שנים. באתרים ארכיאולוגיים שונים נמצאו סביבונים שנבדלו אלו מאלו בצורתם, בחומרים שמהם נוצרו, באופן הפעלתם ובנסיבות שבהן נעשה בהם שימוש. סביבון חנוכה נמנה על סוג סביבונים שנקרא בלטינית T-totum. אלו הם סביבונים שיש להם, בדרך כלל, מבנה בעל ארבע פאות חיצוניות, אך לפעמים גם שש. על כל אחת מן הפאות מוטבעת אות, מספר, או מספר נקודות, כמו בקוביית משחק. סביבונים מסוג זה שימשו למשחקי מזל והימורים. לאחר שהסביבון מסיים את סיבובו, הפאה שפונה כלפי מעלה מציינת את תוצאת הסיבוב וכמה הרוויח או הפסיד המהמר, או המשחק, בתורו.
הסביבון הרומי
העדויות הנרחבות ביותר לשימוש בסביבוני הימורים בעת העתיקה הן מתקופת הקיסרות הרומאית. גם שם הסוג הנפוץ ביותר היה זה שהיו לו ארבע פאות חיצוניות. על הפאות היו רשומות האותיות: A, D, N, T, שמשמעותן: A – Aufer: פירושו "קח". משמעותו: זכאי לקחת אסימון מהקופה. D – Depone: פירושו "שים". משמעותו: חייב לשים אסימון בקופה. N – Nihil: פירושו "לא כלום". משמעותו: לא לוקח ולא שם אסימון בקופה. T – Totum: פירושו "הכל". משמעותו: זכאי לקחת את כל הקופה.
מרומא לאירופה
מרומא התגלגל הסביבון לאירופה. במילון אנגלי-צרפתי של האנגלי רנדל קוטגרייב (Randle Cotgrave) משנת 1611 נמצא הערך Totum, שהוא הכינוי הרומאי של הסביבון, מה שמצביע על הקשר בין הסביבון הרומי לזה האנגלי. ישנן מספר עדויות על קיומם של סביבוני הימורים בגרמניה של תחילת המאה ה-16. המבנה שלהם דמה מאוד לסביבוני ההימורים הרומיים. על פאותיהם היו מוטבעות האותיות: G, H, N, S. G – Ganz: פירושו "הכל". משמעותו: זכאי לקחת את כל הקופה. H – Halb: פירושו "חצי". משמעותו: זכאי לקחת את מחצית הקופה. N – Nichts: פירושו "לא כלום". משמעותו: לא לוקח ולא שם אסימון בקופה. S – Stell ein: פירושו "שים בפנים". משמעותו: חייב לשים אסימון בקופה. החל מהמאה ה-17, וביתר שאת במאות ה-18 וה-19, הפך סביבון ההימורים בגרמניה, באנגליה ובארצות מערב אירופה האחרות למשחק משפחתי נפוץ בתקופות חגים, ובראש ובראשונה בתקופת חג הקריסטמס.
אימוץ הסביבון למסורת היהודית
קיימות עדויות על כך שכבר בתחילת המאה ה-16 אימצו יהודים בגרמניה ובפולין את המשחק בסביבוני הימורים. מכיוון ששפתם הייתה יידיש, שנכתבת באותיות עבריות, הם סימנו את אותן ארבע מילים שהיה נהוג לסמן על הסביבונים הגרמניים, רק באותיות עבריות: G – ג H – ה N – נ S – ש בהשראת הנוצרים, שנהגו לשחק בסביבונים בחג הקריסטמס, נהגו היהודים לשחק בהם בחג החנוכה, שחל פחות או יותר באותו זמן. רק במהלך המאה ה-19, רבנים והוגים יהודים שביקשו לצקת תוכן רוחני וחינוכי למשחק ההימורים, העניקו לאותיות את הפירוש המוכר לנו כיום: נס גדול היה שם. הכוונה כמובן לנס פך השמן המפורסם, שקרה על פי המסורת בארץ ישראל בתקופת מרד המכבים.
השם ״דריידל״ והסביבון בארץ ישראל
לסביבון חנוכה נקשר ברבות השנים השם דריידל (Dreidle), שהוא שיבוש של השם הגרמני המקורי טרנדל (Trendel). עם התחייה הציונית והעלייה לארץ ישראל, הוחלפה האות ש ("שם") באות פ ("פה"), כדי להדגיש שהנס התרחש כאן, בארץ ישראל: נס גדול היה פה.
